סכר שמכר

באופן כללי, קר שם בחוץ.
כדי באמת להיות, להתבלט ולגעת, צריך ללבוש מעיל מחמם מאוד ופשוט לצאת החוצה. 
התירוצים ימהרו להגיע בטענה שאין צורך, שהראש מהדהד, ושבאמת אי אפשר לסבול את החורף התמידי הזה, אבל לא באמת יש אפשרות אחרת, כי המקום שבו התמקמת לא מתאים לשהייה ממושכת מסתבר, והאוויר מתחיל לאזול.
והנה ההארה הזאת הגיעה. 
אולי לא באמת, כי היא תמיד היתה שם במוח הקטן, אבל היא ניפצה סכר, ועכשיו, צריך לדעת את המהלך הבא. צריך למצוא מקום מחסה אחר, עד לסופה הבאה, או עד ליום היפה שיאפשר טיול.
אז הנה, היום הסכר נפרץ.
הסדק היה מאז ומתמיד, אבל היום המים צברו כוח עליון והוטלו בכוח בסכר הזה.
סיימתי פרויקט אמיתי עם לקוח.
ההבדל ביני ובינך הוא שזה היה הפרויקט הראשון שלי. לך בטח לא. לי זה פוצץ סכר.
היו שם אנשים! מעונבים, רציניים, עם כיסים טפוחים ללא ספק ,והיה אותי וחברים- לשעבר סטודנטים, תמימים, חסרי ביטחון, מחוייכים ונרגשים. המשוואה הזאת אף פעם לא תגיע לתוצאה, כי היא אינה משוואה. אבל מה שהכוח של המים יכול לעשות לסכר מבוצר...